סלון יופי המשלב מספר פונקציות אשר פועלות בו זמנית עבור משתמשות שונות או כרצף תחנות עבור משתמשת בודדת. בתכנון נעשתה הרחבה של המושג ‘סלון יופי’, ממספרה לכדי מקום המשלב מספר פונקציות טיפוח וביניהן: מספרה, פדיקור-מניקור, איפור וחדרי מסאז’ וטיפול פנים.
רעיון זה יושם בחלל דו קומתי אשר נמוך בשלוש מדרגות ממפלס המדרחוב אליו הוא פונה. לשם כך פורקה בתכנון חלק מהגלריה כדי ליצור חלל כניסה כפול הפונה בוויטרינה כלפי המדרחוב והוגדרה סכימת תנועה ברורה הקושרת בין הקומות ומפרידה בין חלל פרטי לחלל ציבורי, ולאורכה סדורות ”תחנות היופי” השונות. מפלס הרחוב נמתח אל תוך החלל כבמה המאפשרת משחקי גבהים בין הפונקציות השונות וכך כאשר סכמת התנועה מייצרת שני אגפי פעילות בקומה התחתונה, מצד אחד מוקמה על הבמה פינת ההמתנה ומצד שני עמדת הקבלה.
סכמת התנועה הלינארית מודגשת במחוות טקסיות כדוגמת שטיח כניסה המשולב בריצוף ובאמצעות משחקי צבעים המייצרים נקודות לאורך הסכימה ונקשרות ויזואלית לכדי רצף. הרעיון העיצובי היה לייצר מינימליזם קיטשי בארוקי: שילוב בין סגנון מינימליסטי נקי האופייני לתקופתנו עם סגנון בארוקי קישוטי מאוד.
פלטת הצבעים והחומרים מורכבת מהגוונים לבן ושחור, עץ וקורל. כך נוצר רקע לבן נקי וסטרילי לפריטי נגרות מינימליסטיים דו פונקציונליים בגמר שחור מבריק המשלבים נגיעות של קיטש הבאות לידי ביטוי בשילוב צבע קורל בריפוד קפיטונאז’ ורגלים מגולפות בסגנון בארוקי מפותל מצועצע ופומפוזי. הפיתוליות הצורנית שאפיינה את סגנון הבארוק עברה אינטרפרטציה ותורגמה לפיתוליות פונקציונלית של אלמנטי הריהוט במרחב.
דו תכליתיות הרהיטים הובילה לכדי פריטים בודדים המאגדים בתוכם מספר שימושים ובשל כך תופסים מקום דומיננטי בתכנון החלל והגדרת אזורי פעילות בתוך המרחב הפתוח: פינת המתנה משולבת בדלפק מספרה ותצוגת תכשיטי שיער. עמדת קבלה שכוללת תצוגת מוצרי טיפוח ומשולבת בשולחן מניקור עם תצוגת לקים. בחדרי הטיפולים ספסל התארגנות שתוכנן כהמשך לשולחן הטיפולים ומשלב תצוגת מוצרים. כל רהיט משלב תצוגת מוצרי טיפוח ותכשירים המוצגים כתכשיטים בתוך הרהיט.
האבזור במקום כולל פריטי נוי, גופי התאורה קריסטליים ומראות לשימוש עצמי, שנרכשו כולם בשווקי עתיקות והם פזורים במקום כנקודות חן.
צילום: טל ניסים
למאמר עקרונות לתכנון סלון יופי שפורסם במגזין “יופי” גיליון 100.