מתוך הרישום הקווי החד גוני מתחיל הניסיון ליצירת פרספקטיבה ותיאור נפחים המוצא את העושר בפרטים.
ברישום מופיעים שלושה דימויים החולקים את משטח הציור כשהם קושרים בין הקרקע לאוויר, בין הדמיון למציאות ובין העבר להווה.
שלושתם בנקודות זמן ומקומות שונים, נצפים יחדיו תוך שהם מבטלים את רצף הזמן והמרחב.