את הבית תכננתי עבור זוג שילדיהם עזבו את הבית, ובאים להתארח בסופי שבוע.
מצב זה, מדגיש את השימוש המשתנה של בית שגדל וקטן בהתאם לפעילות ולנפח המתגוררים.
קומת הקרקע תוכננה כך שתענה על כל דרישות הזוג למהלך השבוע, והיא כוללת את יחידת המסטר שלהם. בקומה א’ מוקמו סוויטות חדרי הילדים, הכוללים חדרי רחצה פרטיים.
על מנת לקשור בין הקומות, תוכנן חלל כפול כשהמדרגות מהוות אלמנט משמעותי וקישוטי בו.
חלל זה המהווה את החלק הציבורי של הבית בו פינת האוכל וחדר המגורים פונים אל עורף המגרש וממנו ניתן לצאת אל החצר והבריכה.
השפה החזותית מינימליסטית – אקלקטית, משלבת אלמנטים בעלי אופי ארט-דקו המעשירים את החלל.
ישנה הפרדה צורנית וחומרית בין המשטחים האופקיים עשויי הבטון למשטחים האנכיים – קירות טיח לבן ופתחים – בהם נעשה שימוש בפרופילי אלומיניום לבנים וזכוכית בידודית.
המשטחים האופקיים נמתחים כפרגולות אל מעבר לגבולות הבית, יוצרים ומגדירים את אזורי הפעילות במרחב החיצוני.
סקלת הצבעים משלבת בין אפור בבטון – לבן – בפרופילי האלומיניום. רצפת השיש מסוג כלכתה של קומת הקרקע, הטיח לבן, ועץ. בעץ נעשה שימוש במספר אופנים: כפרקט בקומת חדרי השינה של הילדים במדרגות העץ במקשרות בין החלל הציבורי והפרטי, בדלת הכניסה, ובריהוט – ארונות בנישה, ארון טלוויזיה, שולחן פינת האוכל ופינת הישיבה החיצונית. נקודות של צבע שחור פוזרו בחלל ומופיעות באבזור משלים ובגופי התאורה.
שילוב צבעים זה, בו הלבן הוא מאוד דומיננטי בחוויית החלל המרכזי, נועד לייצר תחושה נקייה וחגיגית.
מתיחת רצפת השיש כלכתה אל פיתוח השטח קושרת בין החוץ והפנים באופן שמגדיל את תחושת המרחב.