בחיפוש
שיטתי בשדה הצבע, אודיל מקשרת בין רשמי האור בילדותה במרוקו, ידע אקדמאי על רכות
הצבע והמשי הרנסאנסי והחיים המודרנים בדינאמיות האורבנית של תל אביב.
בעבודתה היא משתמשת כרקע ליצירה, בקשת רחבה של סוגי נייר בעלי טקסטורות וצבעים שונים.
באמצעות דיו, אקריליק וטכניקה ייחודית שפיתחה לאורך השנים, מייצרת אודיל תיעוד של הרגע בו הצבע פוגש את הנייר, הרגע בו הרגשות מתפרצים אל הדף.
היצירה מהווה סינתזה בין צבע ותנועה, תיעוד לתהליך ביטוי רגשות בצורה אוטומטית באמצעות המכחול, הצבע והנייר.